פינת חמישי | הריבית עולה, יורדת או נשארת. מה זה עושה לכסף שלנו? ואיך זה משפיע על המשכנתא?
❓השאלה שלי פשוטה יותר
אתמול בערב כל העולם הסתכל על הפד.
השאלה שלי פשוטה יותר: האם זה צריך לשנות משהו במה שאנחנו עושים מחר בבוקר?
כמעט בכל החלטת ריבית אני מקבל את אותן הודעות: "מה זה אומר על התיק?", "למכור?", "ומה עם המשכנתא?"
אז בואו נסדר את זה פעם אחת, ברמה העקרונית, כך שזה יעבוד גם בהחלטה הבאה. ובזו שאחריה.
🔹רגע, מה זה בכלל ריבית?
ריבית היא הפיצוי על ערך הזמן של הכסף: מי שמחזיק כסף של מישהו אחר משלם לו על הזמן שהכסף נמצא אצלו.
מי שלווה משלם אותה. מי שחוסך או מלווה מקבל אותה.
בשביל מה היא קיימת? כי כסף היום שווה יותר מכסף בעוד שנה. מי שמוותר כרגע על הכסף שלו לתקופה מסוימת, ובנוסף לוקח סיכון שהוא לא יחזור, רוצה פיצוי על הוויתור ועל הסיכון. ובינתיים גם האינפלציה שוחקת את ערך הכסף.
הבנק המרכזי (בנק ישראל אצלנו, הפד בארה"ב) לא קובע כל ריבית במשק. הוא קובע את ריבית הבסיס, וממנה ההשפעה מתגלגלת להלוואות, למשכנתאות ולפיקדונות.
אז אנחנו רוצים ריבית נמוכה או גבוהה?
תלוי את מי שואלים. ובעיקר, תלוי מתי.
ריבית נמוכה:
- ✅ הלוואות ומשכנתאות זולות יותר, ולעסקים קל יותר להשקיע ולגייס עובדים.
- ✅ מעודדת צריכה וצמיחה.
- ❌ חוסכים מקבלים תשואה נמוכה על הכסף.
- ❌ כשהיא נמוכה מדי ביחס למצב הכלכלה, היא עלולה לתרום לאינפלציה, לניפוח מחירי דירות ונכסים, ולקיחת סיכונים מוגזמת.
ריבית גבוהה:
- ✅ אפשר לקבל תשואה גבוהה יותר על כסף חדש בפיקדונות, בקרנות כספיות ובאג"ח.
- ✅ מסייעת לבלום אינפלציה.
- ❌ הלוואות ומשכנתאות מתייקרות, ומשפחות מרגישות את זה בתזרים.
- ❌ עסקים עלולים להשקיע פחות, ובמקרים קיצוניים זה יכול להגיע למיתון ולאבטלה.
מתי מעלים ומתי מורידים?
המטרה המרכזית של בנק מרכזי היא לשמור על יציבות מחירים.
בישראל יעד האינפלציה הוא 1%-3% בשנה, ובארה"ב 2%. לפד יש גם מטרה נוספת, חשובה לא פחות: תעסוקה מרבית.
נכון לספטמבר, האינפלציה בישראל עומדת על 1.6% ב-12 החודשים האחרונים, בתוך היעד. בארה"ב האינפלציה עדיין גבוהה מהיעד, וזה אחד ההבדלים שמסבירים את מדיניות הריבית השונה בשתי המדינות.
- כשהאינפלציה גבוהה מדי, מעלים ריבית. כסף נהיה יקר, הביקוש מתמתן, והלחץ על המחירים אמור להיחלש.
- כשהכלכלה מאטה והאינפלציה מאפשרת, מורידים ריבית. כסף זול יותר מעודד הלוואות, צריכה והשקעות.
הבעיה היא שהריבית משפיעה באיחור של חודשים ארוכים. הבנק המרכזי צריך לקבל החלטות היום, לפי מה שהוא מעריך שיקרה מחר.
לכן ההחלטות מתקבלות בדרך כלל בצעדים קטנים, לרוב של רבע אחוז.
🔹ועכשיו, מה קרה אתמול?
הפד (הבנק המרכזי האמריקאי) השאיר את הריבית על 4%.
זה אחרי שבספטמבר הוא דווקא העלה אותה ברבע אחוז, לראשונה מאז 2023.
ההצבעה אתמול הסתיימה בתוצאה של 10 מול 2. עשרה הצביעו להשאיר את הריבית ללא שינוי, ושני המתנגדים רצו להעלות אותה שוב ברבע אחוז.
בהודעת הפד נכתב שהאינפלציה עדיין גבוהה, ושהוא מעדיף להמתין לנתונים נוספים לפני ההחלטה הבאה.
אבל היה שם עוד שינוי מעניין.
בספטמבר הפד תיאר את הפעילות הכלכלית בארה"ב כ"יציבה". אתמול הוא כבר תיאר אותה כ"חזקה".
כלומר, הכלכלה האמריקאית ממשיכה להראות עוצמה, למרות הריבית הגבוהה.
ומה הלאה?
האפשרות להעלאה נוספת בדצמבר בהחלט נמצאת על השולחן, וגם השוק מתייחס אליה כתרחיש ממשי. אבל זו עדיין תחזית, ולא החלטה שהתקבלה.
🔹מה זה בכלל "ריבית הפד"?
ריבית הפד היא למעשה הריבית שהפד מכוון אליה בשוק ההלוואות הקצרות מאוד בין גופים פיננסיים בארה"ב, לתקופה של לילה אחד.
נשמע טכני, נכון?
אבל הריבית הזו משפיעה על תמחור הכסף בכלכלה האמריקאית: הלוואות, פיקדונות, אג"ח, ובסופו של דבר גם מניות.
והנה אחד הדברים הכי חשובים להבין לגבי החלטות ריבית:
השוק לא מגיב רק להחלטה עצמה, אלא בעיקר לפער בין מה שקרה למה שכבר ציפו שיקרה.
הסיכויים לתרחישים השונים מתומחרים מראש (אפשר לראות אותם בכלי ה-FedWatch של בורסת CME).
לכן קורה לפעמים שהפד מוריד ריבית והשוק דווקא יורד. פשוט כי ציפו להורדה גדולה יותר.
ולפעמים מה שבאמת מזיז את השוק הוא לא המספר, אלא משפט אחד של יו"ר הפד במסיבת העיתונאים על הצעד הבא.
אם כולם ציפו לריבית של 4%, והריבית נשארה 4%, ההפתעה יכולה להגיע דווקא מהתחזית להמשך.
⚖️איך הריבית מגיעה לכסף שלנו?
1. מניות
ריבית גבוהה יכולה לפגוע במניות משני כיוונים:
- לחברות יקר יותר ללוות כסף, מה שעלול לפגוע ברווחים.
- רווחים עתידיים שווים פחות היום כששיעור הריבית גבוה יותר. בנוסף, כשאפשר לקבל תשואה נאה באפיקים סולידיים, המשקיעים דורשים תמורה גבוהה יותר על הסיכון שבמניות.
לכן מניות צמיחה, ובפרט חברות טכנולוגיה שהרבה מהשווי שלהן מבוסס על רווחים עתידיים, נוטות להיות רגישות יותר לשינויים בריבית.
הדוגמה הבולטת היא 2022.
הפד העלה את הריבית בקצב מהיר, מרמה כמעט אפסית לכיוון של מעל 4% בתוך שנה.
במקביל, ה-S&P 500 ירד באותה שנה בכ-19%, והנאסד"ק בכ-33%.
כמובן שלא רק הריבית גרמה לירידות, אבל היא הייתה אחד הגורמים המרכזיים.
מאידך, השנה הריבית עלתה ותשואת אג"ח ארה"ב ל-10 שנים אף עברה את ה-5%, ושוק המניות בכל זאת המשיך לעלות על רקע צמיחה חזקה ברווחי החברות.
ויש כאן עוד משהו חשוב: לא רק השאלה אם הריבית עולה או יורדת חשובה, אלא גם למה.
אם הריבית עולה כי הכלכלה חזקה והחברות מרוויחות יותר, שוק המניות יכול להמשיך לעלות.
אבל אם היא עולה בגלל אינפלציה גבוהה בזמן שהכלכלה נחלשת, זה כבר סיפור אחר לגמרי.
2. אג"ח וכסף "שקט"
כאן הקשר ישיר יותר.
כשהריבית עולה, התשואה שאפשר לקבל על כסף חדש בפיקדונות, בקרנות כספיות ובאג"ח קצרות עולה בדרך כלל גם היא.
אבל במקביל, עלייה בתשואות השוק מורידה את שווי האג"ח הקיימות בריבית קבועה. ככל שהאג"ח ארוכה יותר, הפגיעה עשויה להיות משמעותית יותר.
עוד נקודה שאנשים מפספסים: הפד קובע את הריבית הקצרה. את תשואת האג"ח ל-10 שנים קובע השוק, לפי ציפיות לריבית בעתיד, לאינפלציה, לצמיחה ולסיכונים הכלכליים.
ולכן בהחלט יכול לקרות שהפד מוריד ריבית, ובאותו זמן תשואת אג"ח ל-10 שנים דווקא עולה.
כתבתי על זה בהרחבה במאמר אג"ח מול מניות ובמאמר על קרן כספית.
3. דולר/שקל
זה ערוץ חשוב במיוחד למשקיע הישראלי, ולא תמיד מקבל מספיק תשומת לב.
מי שמשקיע במסלול לא מגודר שעוקב אחרי ה-S&P 500, בין אם בפנסיה, בקרן השתלמות או בחשבון מסחר, מושפע גם משינויים בשער הדולר מול השקל.
גם אם המדד בארה"ב עולה, התחזקות משמעותית של השקל יכולה לקזז חלק מהתשואה בשקלים. וכמובן שגם להפך.
באופן עקרוני, כשהריבית בארה"ב גבוהה מזו שבישראל, זה יכול לתמוך בדולר, כי השקעות דולריות נושאות ריבית הופכות לאטרקטיביות יותר.
אבל השוק מסתכל בעיקר קדימה, על פערי הריביות הצפויים ולא רק על הפער הנוכחי.
וכרגע הריבית היא 4% בארה"ב מול 3.25% בישראל.
מצד שני, שער הדולר/שקל מושפע מעוד הרבה דברים: הייטק, גיאופוליטיקה, תנועות הון, הגידורים של הגופים המוסדיים ועוד.
4. ומה עם בנק ישראל?
בנק ישראל לא מחויב להחלטות הפד, אבל בהחלט מסתכל עליהן.
בתקופה האחרונה ראינו מדיניות שונה: בארה"ב הפד העלה ריבית בספטמבר, בזמן שבנק ישראל הוריד את הריבית כמה פעמים, עד ל-3.25% היום.
בהחלטתו האחרונה, ב-21.10, בנק ישראל השאיר את הריבית ללא שינוי.
ההחלטה הבאה שלו צפויה ב-23.11.
וכאן מגיעים לסעיף שהכי מעניין משפחות בישראל.
🏠ומה עם המשכנתא?
זו כנראה השאלה שאני מקבל הכי הרבה בכל שינוי ריבית.
קודם כול, הבסיס:
כשריבית בנק ישראל משתנה, גם הפריים משתנה בהתאם, ומי שיש לו מסלול פריים במשכנתא ירגיש זאת בהחזר החודשי, בדרך כלל בתשלום הקרוב.
הפד האמריקאי, לעומת זאת, משפיע על המשכנתא הישראלית רק בעקיפין.
חשוב גם להבחין בין המסלולים:
- פריים: הריבית וההחזר יכולים להשתנות בעקבות החלטות בנק ישראל.
- ריבית קבועה לא צמודה (קל"צ): ההחזר אינו משתנה בעקבות שינויי ריבית או אינפלציה.
- ריבית קבועה צמודה: הריבית קבועה, אבל הקרן וההחזר מושפעים משינויי המדד.
- ריבית משתנה שאינה פריים: עשויה להשתנות במועדי העדכון שנקבעו מראש, בהתאם לעוגן של המסלול.
וכאן יש שני סיפורים שונים לגמרי.
📈 הסיפור המשמעותי: 2022–2023
באפריל 2022 ריבית בנק ישראל הייתה 0.1%, שפל של כל הזמנים.
במהלך סדרת העלאות ריבית מהירה היא הגיעה במאי 2023 ל-4.75%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2006. שם היא נשארה עד תחילת 2024.
ריבית הפריים קפצה מ-1.6% ל-6.25%.
כמעט פי ארבעה.
משפחות שלקחו משכנתאות כשהריבית הייתה אפסית מצאו את עצמן עם החזרים חודשיים גבוהים משמעותית.
📉 הסיפור הרגיל: רבע אחוז
רוב החלטות הריבית הן של רבע אחוז למעלה או למטה, או בכלל בלי שינוי.
בואו נשים מספרים: משכנתא של 1,000,000 ₪ ל-25 שנה, שבה מסלול הפריים הוא פריים מינוס 0.5%.
| תרחיש | שליש בפריים (333 אלף ₪) | שני שלישים בפריים (667 אלף ₪) |
|---|---|---|
| שינוי של רבע אחוז בריבית | כ-45–50 ₪ בחודש | כ-95 ₪ בחודש |
| עליית הפריים מ-1.6% ל-6.25% | מ-1,270 ל-2,095 ₪, כ-825 ₪ יותר | מ-2,540 ל-4,195 ₪, כ-1,655 ₪ יותר |
חישוב מקורב לפי לוח שפיצר ל-25 שנה, על הקרן המקורית. בפועל הבנק מחשב מחדש לפי היתרה שנותרה ותקופת ההחזר הנותרת. הדוגמה נועדה להמחיש את השפעת הריבית, ולא לשקף משכנתא מסוימת.
רבע אחוז? כמה עשרות שקלים בחודש. לא נעים, אבל בדרך כלל לא זה מה שיפיל תקציב משפחתי.
סדרה ארוכה של העלאות ריבית? כבר מדובר במאות ואלפי שקלים בחודש. וזה מה שהפתיע משפחות רבות בשנים 2022–2023.
אז מה הלקח?
ולכן השאלה הנכונה היא לא "מה הפד יעשה?", אלא:
אם הפריים יעלה בעוד 2%-3%, התקציב המשפחתי שלי עדיין מחזיק?
אם התשובה כן, רבע אחוז לא צריך להדיר שינה מהעיניים.
אם התשובה לא, זה זמן לבדוק את תמהיל המסלולים ואת היכולת להתמודד עם שינויי ריבית. וזה נכון בלי קשר למה שקרה אתמול.
🥁הגישה האישית שלי
אין תשובה אחת שמתאימה לכולם, אבל זה מה שאני עושה בפועל:
- בתיק ההשקעות לטווח ארוך: כלום לא משתנה. ה-DCA ממשיך כרגיל, באותו תאריך ובאותו סכום. הפד יעלה, יוריד ויעלה שוב עוד הרבה פעמים בזמן שהכסף הזה עובד.
- בתיק המסחר: כאן כן יש השפעה. בשבוע של החלטת ריבית אני זהיר יותר עם גודל הפוזיציות, כי התנודתיות עשויה לגדול, ואיתה גם הסיכון לתנועות חדות ולגאפים (פתיחה רחוקה ממחיר הסגירה הקודם).
- במשכנתא: אני מעדיף בדרך כלל לא לקחת חשיפה גבוהה מדי לריבית משתנה, גם אם כרגע המסלול נראה זול יותר. מבחינתי, תמהיל טוב הוא כזה שהמשפחה יכולה לעמוד בו גם כשהריבית עולה משמעותית.
וגם לגבי מסלולים צמודי מדד – אני נוטה להעדיף ודאות, אבל חשוב לבדוק מה המחיר שמשלמים עליה.
בסוף אין תמהיל אחד שמתאים לכולם. יש משפחה שיכולה להתמודד עם שני שלישים בפריים, ויש משפחה שגם שליש בפריים עלול להיות גדול עליה.
מה שחשוב הוא לא לנחש לאן הריבית תלך, אלא לדעת מה יקרה לתזרים המשפחתי אם היא תלך דווקא לכיוון שלא רצינו.
🎯השורה התחתונה
החלטת ריבית היא אירוע חשוב לשוק, אבל בדרך כלל קטן מאוד לתוכנית שלנו.
רבע אחוז הוא רעש. מגמה של שנתיים היא סיפור.
הפד יכול להעלות, להוריד או להשאיר את הריבית ללא שינוי. אבל מי שבנה תיק השקעות מגוון, ומשכנתא עם חשיפה מבוקרת לריבית משתנה, יכול לישון טוב יותר בכל אחד מהתרחישים.
כי בסוף, המטרה היא לא לנחש מה הבנק המרכזי יעשה בהחלטה הבאה, אלא לבנות תוכנית שתאפשר לנו להתמודד גם עם מה שלא צפינו.
התוכן הינו לימודי בלבד, אינו מהווה ייעוץ השקעות ו/או המלצה לביצוע פעולה כלשהי בניירות ערך, וכל שימוש בו הינו באחריות הקורא/ת בלבד.