סיכום שבועי

השבוע שוב היה ירוק, בפעם השלישית ברציפות. מדד ה־S&P 500 (SPY) עלה ב־0.4%, ואילו הנאסד"ק (QQQ) עלה ב־1.1%.

ביום חמישי קיבלנו שיא חדש ב־S&P, בפעם ה־27 השנה.

חיסרון בעליות הוא שהווליום הולך ויורד, מה שעשוי להעיד על היחלשות מסוימת במומנטום של העליות בטווח הקצר.

הביטקוין ירד בכ־2.8% וממשיך להתייצב (או בעברית חופשית 'לא לעשות כלום').

הזהב עלה מעט וסגר שבוע ירוק שני ברצף לראשונה מאז אפריל האחרון.

הנפט עלה ב־6.9% השבוע ומניות האנרגיה (המיוצגות תחת XLE) עלו בכ־7.7% והתעודה קרובה לשיא כל הזמנים (כאשר הנפט רחוק מאוד משיא כל הזמנים). לרוב, כשהנפט והאנרגיה עולים — הטכנולוגיה והשוק יורדים. השבוע קיבלנו עליות בשני הסקטורים (האנרגיה עלה הרבה יותר כמובן).

דולר/שקל ירד גם השבוע (כ־1.5% השבוע) וסגר לראשונה שבוע שני אדום מאז תחילת ההשתקמות שלו שהחלה ב־1.6 ואנחנו עומדים כעת על 2.95 (האם נחזור לתחתית ב־2.8 או שמא מדובר במגמת עליה עם תיקון בריא?).

השבוע היה רגוע יחסית. בימים שני־שלישי השוק חיכה לתוצאות ה־CPI־PPI (עליהן דיברנו שבוע שעבר). ברביעי קיבלנו את ה־CPI, האינפלציה בגדול הגיעה בהתאם לציפיות האנליסטים, כך שלא הייתה תנועה משמעותית מדי בעקבותיה.

ביום חמישי קיבלנו את אח שלו — ה־PPI, וקיבלנו מעט עליות לאחר שנתוני האינפלציה של היצרנים בארה"ב הפתיעו מעט לטובה. הנתונים, לצד נתוני מדד המחירים לצרכן מרביעי (ה־CPI), חיזקו את ההערכות שהפד יוכל להמשיך להימנע מהעלאת ריבית בספטמבר (שזו הנחה שאמורה להיות חיובית לשוק המניות).

אפשר לומר שהמדדים וחלק ניכר ממניות הטכנולוגיה חוו בשבועות האחרונים עליות נאות כך שלא נתפלא אם נראה מעט מימושים בשבוע/שבועיים הקרובים.

ה־VIX (מדד הפחד, הוולטליות) ממשיך להיסחר ברמות נמוכות מאוד, שמעידות על רמת חשש נמוכה בשוק. זה כמובן לא אומר שהוא חייב לעלות בקרוב, אבל אחרי תקופה של עליות ושאננות יחסית, שווה לזכור שתנודתיות יכולה לחזור מהר מאוד.

השבוע צפוי להיות רגוע יותר בגזרת המאקרו לעומת השבוע שעבר, אבל עדיין נקבל כמה נתונים מעניינים.

הבולט שבהם יהיה פרוטוקול ישיבת הפד ביום רביעי, שעשוי לספק רמזים נוספים לגבי הכיוון לקראת החלטת ספטמבר.

מאידך, אחרי העליות האחרונות, מימוש מסוים בטווח הקצר בהחלט יהיה טבעי ולא ישנה בהכרח את המגמה החיובית. השאלה היא האם נראה אותו כבר השבוע, או שהמומנטום יימשך וה־S&P ימשיך להתקרב לאזור 8,000 (יעד שחלק ניכר מהאנליסטים צופים שיגיע אליו ב־2026 ואולי אפילו בקרוב).

מבחינה גרפית, המגמה עדיין חיובית, אבל בטווח הקצר יש כמה סימנים שמצדיקים מעט זהירות — העליות האחרונות, הירידה בווליום וה־VIX הנמוך.

גרפים כמובן לא מספרים לנו מה יקרה, אבל הם כן עוזרים לנו לזהות את המגמה ולהיערך לתרחישים האפשריים.

בואו נתייחס בכמה מילים ל־3 מניות. שתיים מהן הופיעו ממש בסעיף הזה בשבוע שעבר ואחת לפני שבועיים ושלושה שבועות.

בשבוע שעבר ציינו כאן את SNDK (‎-49%, 22.06.26) ואת MU (‎-30%, 25.06.26) — שתיהן מתחום זיכרון השבבים ושתיהן היו בשיא האחרון פחות או יותר יחד בסוף יוני האחרון. שתיהן נתנו השבוע ריצה פנומנלית. סאנדיסק טסה השבוע יותר מ־35% ומייקרון בכמעט 11%. אחלה שבוע.

סיפור אחר לחלוטין יש למניית NFLX הלא היא נטפליקס. נטפליקס הגיעה לשיא שלה ביוני 25 ומאז החלה במגמת ירידה ברורה וארוכה שאולי אולי מתחילה להיקטע.

ביל אקמן, מיליארדר יהודי אמריקאי בעל קרן גידור נחשב לאחד ממנהלי קרנות הגידור המובילים בעולם, פרסם השבוע שהקרן שלו רכשה לא מעט מניות של נטפליקס, בנימוק שהשוק יצר הזדמנויות תמחור אטרקטיביות מחוץ למוקדי ה־AI.

פרסום ההשקעה נתן רוח גבית נוספת לסנטימנט סביב המניה, שסיימה את השבוע בעלייה של כ־5.4%. שבוע רביעי ירוק ברצף — נתון שנטפליקס לא חוותה מאז אפריל 2025.

אקמן נחשב ליהודי תומך ישראל נלהב. אחת הרכישות הידועות שלו בשנים האחרונות הייתה בינואר 24 (לאחר ה־7.10) אז רכש כ־4.9% ממניות הבורסה הישראלית כמחווה לישראל בשווי כולל של כ־350 מיליון שקלים.

תשואות גבוהות באג"ח הממשלתי מציבות אלטרנטיבה אטרקטיבית יותר למניות, בסיכון נמוך יחסית, ועלולות להפחית את הנכונות של משקיעים לשלם מכפילים גבוהים — במיוחד במניות צמיחה וטכנולוגיה.

משקיע שלא מחפש הרפתקאות ו"מסתפק" בתשואה ממוצעת ארוכת טווח של כ־8%־10% בשוק המניות, עשוי להסתכל על אג"ח אמריקאי ל־30 שנה שנותן יותר מ־5% ולשאול את עצמו האם שווה לו לקחת את הסיכון הנוסף של שוק המניות.

ומה הקשר ליפן? במשך שנים הריבית ביפן הייתה אפסית או קרובה לכך, ולכן כסף יפני רב חיפש תשואה מחוץ ליפן — בין היתר באג"ח אמריקאיות. במקביל, משקיעים שונים ניצלו את הריבית הנמוכה ביין לצורך עסקאות Carry Trade: גיוס כסף זול ביין והשקעתו בנכסים בעלי תשואה גבוהה יותר בחו"ל (היפנים לוו יין יפני בריבית אפסית והשקיעו אותו באג"ח בארה"ב).

ככל שהתשואות והריבית ביפן עולות, ההשקעה בבית הופכת אטרקטיבית יותר וחלק מהכסף עשוי לחזור ליפן. במקביל, יפן מחזיקה ביותר מטריליון דולר באג"ח אמריקאיות, לכן ירידה בביקוש היפני לאג"ח אמריקאיות, ובוודאי מכירה משמעותית שלהן, עלולה להפעיל לחץ כלפי מטה על מחירי האג"ח וכלפי מעלה על התשואות בארה"ב.

כלומר, עלייה בתשואות ביפן יכולה בעקיפין להקשות גם על שוק המניות האמריקאי: פחות ביקוש לאג"ח אמריקאיות >> תשואות אג"ח גבוהות יותר בארה"ב >> אלטרנטיבה טובה יותר למניות >> לחץ בעיקר על מניות צמיחה ומניות עם מכפילים גבוהים.

זה לא אומר שהשוק חייב לרדת בגלל תשואות גבוהות, אבל ככל שהאג"ח הארוך נותן יותר — הרף שמניות צריכות לעבור כדי להצדיק את הסיכון בהן עולה.