סיכום שבועי

השבוע קיבלנו מעט ירידות. מדד ה־S&P 500 (SPY) ירד ב־1.4%, ואילו הנאסד"ק (QQQ) ירד ב־2.4%.

השבוע היה השבוע של הביטקוין שעלה בחדות בכ־23%, תכף נרחיב עליו טיפה.

הזהב ממשיך בשינוי המגמה ועלה השבוע כ־5.2%.

גם הנפט עלה השבוע בכ־5.2%, מה שמסמן המשך לחץ ומתח בגזרת איראן, חרף דיווחים על מעבר נפט בליווי צבאי־אמריקאי.

דולר/שקל לא זז יותר מדי השבוע (עלה בכ־1.15%) וסגר פיפס מתחת ל־2.99.

השבוע בלטו הקריפטו ומניית מודרנה. אז מה היה לנו בקריפטו שגרם לקפיצה הזו?

הביטקוין רשם את השבוע הטוב ביותר שלו ב־3 השנים האחרונות, עם זינוק של כ־23%. כמה דברים התחברו יחד: ממשל טראמפ המשיך לדחוף לכיוון רגולציה ידידותית יותר לקריפטו, כולל קידום ה־CLARITY Act (שהחקיקה שלו התעכבה ולא תושלם לפני בחירות האמצע) ובמקביל חזר כסף גדול לשוק — קרנות הסל על הביטקוין רשמו כניסות של יותר מ־2 מיליארד דולר במהלך השבוע (בעיקר בימים רביעי עד שישי).

אבל היה גם מנוע נוסף ומעניין: החששות מהחוב האמריקאי (שהולך ותופח) והמהלך של משרד האוצר להגדיל רכישות חוזרות של אג"ח ארוכות דחפו משקיעים לחפש אלטרנטיבות לדולר — מה שמכונה Debasement Trade. גם הזהב, אגב, נהנה מאותו סיפור.

ואז הגיע הדלק למדורה: העליות תפסו לא מעט סוחרים בשורט והובילו לחיסול של יותר מ־4 מיליארד דולר בפוזיציות שורט בקריפטו, מה שהאיץ עוד יותר את העליות (מה שנקרא — שורט סקוויז). שתי הערות הרגעה בנושא: 1. בלי פומו — רוב האנשים שהרוויחו את העלייה האחרונה גם ספגו את הירידות האחרונות שעדיין גבוהות מהעלייה. 2. אנחנו עדיין לא יודעים לומר אם המגמה השתנתה. נצטרך לחכות כמה שבועות ולראות שיאים עולים ושפלים עולים. מי שמחפש השקעה לטווח ארוך בקריפטו — לא פספס כלום השבוע.

ומה קרה במודרנה (זוכרים אותה מחיסוני הקורונה?) שעלתה בקטנה ביום רביעי 177%? הפעם הסיפור הוא בכלל סרטן.

מודרנה ו־Merck הודיעו על הצלחה בניסוי Phase 3 בטיפול מותאם אישית לסרטן העור מסוג מלנומה. הטיפול של מודרנה מבוסס על אותה טכנולוגיית mRNA שאנחנו מכירים מחיסוני הקורונה, ומשולב עם התרופה Keytruda של Merck. בניסוי של יותר מ־1,100 חולים, השילוב הצליח לעמוד ביעדים המרכזיים ולהאריך את הזמן ללא חזרת המחלה או התפשטותה לעומת Keytruda לבדה. מדובר בניסוי מתקדם ומשמעותי במיוחד, שנותן לראשונה אישור רציני לכך שטכנולוגיית ה־mRNA יכולה להיות רלוונטית הרבה מעבר לחיסונים.

והשוק? קצת התלהב ומודרנה זינקה בכ־177% ביום אחד, העלייה היומית הגדולה בתולדות החברה. עכשיו כמובן מגיע השלב שבו צריך לזכור: תוצאה רפואית מצוינת וחברה ששווה פי 2.7 ביום אחד הם לא בהכרח אותו דבר. ביום שלאחר מכן המניה כבר החזירה חלק מהעלייה.

ביום רביעי נקבל את דיווח "המלכה האם", הלא היא NVDA. וכשאנבידיה מדווחת, זה כבר מזמן לא רק דוח של חברה אחת — אלא סוג של מבחן תקופתי לכל סיפור ה־AI ולסקטור השבבים כולו.

הצפי בשוק הוא להכנסות של כ־92 מיליארד דולר (לרבעון) ורווח של כ־2.09 דולר למניה — כמעט פי 2 מהתקופה המקבילה אשתקד. החברה עצמה נתנה ברבעון הקודם תחזית להכנסות של כ־91 מיליארד דולר.

אבל כמו תמיד באנבידיה, המספרים של הרבעון שחלף הם רק חצי מהסיפור. השוק יחפש בעיקר את התחזית קדימה, המשך הביקוש ל־Blackwell, ההתפתחויות סביב Rubin והפעילות בסין. רף הציפיות גבוה מאוד, ולכן גם "דוח טוב" לא בהכרח יספיק. שוק האופציות מתמחר כרגע תנועה של בערך 6% לכל כיוון בעקבות הדוח.

בקיצר — רביעי בערב יהיה מעניין מאוד 🍿

לפעמים מניה שיורדת הרבה נראית כמו הזדמנות. אבל נייקי היא תזכורת מצוינת לכך שמניה שירדה 30% יכולה לרדת עוד 30%.

מתחילת 2026 מניית Nike (NKE) איבדה כ־35%, ובשבוע האחרון כבר נגעה בשפל של כ־12 שנים. מהשיא של 2021 היא איבדה כ־85% מערכה. נתון מדהים.

והירידה לא הגיעה משום מקום: נייקי מתמודדת עם חולשה במכירות, ירידה משמעותית בסין, לחץ על הפעילות הדיגיטלית ותחרות גוברת מצד מותגים כמו On ו־Hoka. החברה נמצאת בתהליך Turnaround, אבל נכון לעכשיו השוק עדיין מחכה להוכחות שהשינוי באמת עובד.

ואני מזכיר — המוצר עדיין טוב ואיכותי. לא השתנה לרעה. וזה בדיוק הלקח מנייקי: מחיר נמוך יותר לא בהכרח אומר מחיר זול. מי שניסה לתפוס אותה שוב ושוב בדרך למטה גילה למה בשוק קוראים לזה "לתפוס סכין נופלת" 🔪 וכמה זה כואב.

לפעמים עדיף לוותר על כמה אחוזים ראשונים של העלייה ולחכות שהמניה תפסיק לייצר שפלים חדשים ותראה סימנים אמיתיים של התייצבות — מאשר לנסות לנחש איפה בדיוק נמצאת התחתית. לא כל ירידה היא הזדמנות. לפעמים ההזדמנות מתחילה דווקא כשהירידה נגמרת. לגמרי. לא אולי.

השבוע החוב הלאומי של ארה"ב חצה לראשונה את רף 40 טריליון הדולר 🇺🇸 מספר כמעט בלתי נתפס. אבל רגע — למה למדינה בכלל יש חוב?

בדומה לעסק, מדינה לא חייבת לממן כל השקעה מהכסף שיש לה כרגע. היא מנפיקה אג"ח ולווה כסף כדי לממן תשתיות, ביטחון, שירותים ציבוריים, השקעות ארוכות טווח וגם כדי להתמודד עם משברים כמו מלחמות או מיתון. ועתידה לממן אותו ע"י צמיחה עתידית. חוב כשלעצמו הוא לא בהכרח דבר רע. השאלה החשובה היא האם הכלכלה והכנסות המדינה גדלות מספיק ביחס לחוב, ומה המחיר שהיא משלמת עליו.

וכאן ארה"ב מתחילה להתמודד עם מספרים עצומים — החוב הלאומי חצה את ה־40 טריליון דולר. 👤 זה שווה לכ־117 אלף דולר חוב לכל תושב אמריקאי. 💸 ותשלומי הריבית השנתית על החוב — כבר יותר מטריליון דולר בשנה.

וזו הנקודה החשובה: ככל שהחוב גדל והריבית גבוהה יותר, חלק גדול יותר מתקציב המדינה הולך רק לתשלום ריבית (בדומה למשכנתא) — כסף שלא הולך לחינוך, בריאות, ביטחון או השקעות.

אז כששומעים בחדשות ש"החוב האמריקאי הגיע לשיא חדש", המספר 40 טריליון בפני עצמו הוא לא כל הסיפור. השאלה האמיתית היא כמה עולה לשרת את החוב, והאם הוא גדל מהר יותר מהיכולת של המדינה לשלם עליו.