סיכום שבועי

מדד ה־S&P 500 (SPY) ירד בפחות מחצי אחוז והנאסד"ק (QQQ) ירד ב־0.76%. שבוע שני ברצף של ירידות לשניהם.

אבל גם השבוע הנתון השבועי קצת משקר. עד רביעי שניהם די עלו, ואז ביום חמישי הסנפ ירד בכ־1.2% והנאסד"ק ירד 2.86%, היום הגרוע שלו מאז יוני.

ומה שלא רואים במדדים: ה־RSP, המדד השוויוני, עלה 1.1%, וראסל 2000 עלה בכ־2%. כלומר, רוב המניות דווקא עלו, והגדולים, בעיקר מסקטור הטכנולוגיה, משכו למטה. בדיוק כמו בשבוע שעבר.

שני המדדים הגיעו לאזור תמיכה ויהיה מעניין לעקוב אם יצליחו להחזיק ולעלות או שאנחנו לקראת המשך ירידות.

הביטקוין המשיך לא לזוז יותר מדי. במהלך השבוע טיפס עד 84,840, ובחמישי נחתך יחד עם הנאסד"ק. כמו שכתבתי בשבוע שעבר, אזור 80-82 ובוודאי 75-77 הם אזורים שאני עוקב אחריהם לטווח ארוך. מעל 85 אלף התמונה משתפרת. אמש ירד עד 79,100 ומיד חזר לאזור 80-81.

הזהב לא הצליח להחזיק וירד השבוע חזק, כ־4%, ובדק את אזור התמיכה של 4,000 שדיברנו עליו בשבוע שעבר (שפל של 3,975 בשישי). תשואות גבוהות ודולר שמתחזק לא עוזרים למתכת שלא משלמת ריבית. אם 4,000 יחזיק, יתכן ונראה חזרה לאזור 4,150-4,200. לא יחזיק, תחנה הבאה יותר מ־10% למטה לכיוון 3,400-3,500.

הנפט ממשיך לחגוג, שבוע שלישי ברצף של עליות. לא חסר סיבות לעליות הנפט: מתקפות החות'ים על סעודיה ואירועים במצר הורמוז (איראן טוענת שפגעה בספינות, טראמפ טוען שהיא המציאה את זה). סקטור האנרגיה סגר בשיא כל הזמנים, ביום שבו כמעט שלוש מכל ארבע מניות בסנפ ירדו.

דולר/שקל, ללא שינוי ניכר (0.21%-), סגר ב־3.104, כלומר עדיין מעל ה־3.1 שנפרץ בשבוע שעבר. בנק ישראל השאיר את הריבית על 3.25%, וביום שלישי יש בחירות. מבחינת השקל זה כנראה האירוע המרכזי של השבוע.

עבר שבוע, והטכנולוגיה שוב בעין הסערה. הפעם השאלה היא כבר לא רק מי מסוגל לממן את מהפכת ה־AI, אלא מי יצליח להוכיח שההשקעות העצומות האלה מייצרות תשואה שמצדיקה אותן.

מטא היכתה את התחזיות (ועלתה יפה מיד לאחר הדיווח), אבל דיווחה על תזרים מזומנים חופשי שלילי לראשונה מזה יותר מעשור, בגלל ההשקעות ב־AI, והעלתה את הרף התחתון של תחזית ההשקעות ל־135-145 מיליארד דולר.

השוק לא אהב >> מטא ירדה כ־9% בשבוע, השבוע הגרוע שלה מזה ארבע שנים >> מדד השבבים (SOXX) ירד 6.8% ביום חמישי, וכבר כ־27% מתחת לשיא של יוני >> יצרניות ציוד השבבים חטפו במיוחד: LRCX ירדה כ־13% ו־KLAC כ־12%, למרות דוחות שיא.

מצד אחד, 83% מהחברות בסנפ שכבר דיווחו היכו את התחזיות. מצד שני, השוק כבר לא מתגמל כל דוח טוב, ומעניש מי שמגדיל השקעות בלי להראות מאיפה יבוא הכסף.

והרוטציה שדיברנו עליה בשבוע שעבר? נמשכת. ה־RSP עלה בזמן ש־SPY ירד, ראסל 2000 עלה 2%, והאנרגיה בשיא.

אג"ח 10 📈 — התשואה ירדה השבוע ב־1.6%, ובחמישי נשברה רמת ה־5% בירידה היומית החדה ביותר מזה יותר משנתיים. היינו חודש שלם מעל 5% (מאז ה־23.9) וסגרנו פיפס מתחתיו בשישי. מצד אחד, זו הקלה. מצד שני, נפט מעל 100 דולר ואינפלציה של 3.7% לא נותנים לפד סיבה להירגע.

ומה עם הפד? בהחלטה הקרובה ביום רביעי השוק מתמחר בסבירות של יותר מ־90% השארת ריבית על 4.00%. הסיפור האמיתי הוא דצמבר: לפי FedWatch כ־71% מעריכים שתהיה העלאת ריבית נוספת.

האם זו תחילתה של בועת AI שמתפוצצת? כרגע זה סיכון ולא תרחיש בסיס. כמו תמיד, אנחנו לא יודעים מה יקרה, אנחנו מנהלים סיכונים ומעריכים הסתברויות.

קודם כל, שעונים: הלילה עברנו לשעון חורף, ובארה"ב מזיזים את השעון רק ב־01.11. לכן השבוע הפער הוא 6 שעות, והמסחר נפתח ב־15:30 ונסגר ב־22:00 שעון ישראל.

ביום שלישי הבחירות אצלנו, ומבחינת השקל זה האירוע של השבוע. עוד באותו יום יוצאים נתוני הזמנות מוצרי בני קיימא (14:30) ואמון הצרכנים (16:00).

ביום רביעי ב־20:00 הפד מחליט על הריבית, ומסיבת העיתונאים ב־20:30. ההערכה היא שהריבית לא תשתנה, ולכן העיניים יהיו על הרמזים לדצמבר. ובאותו ערב, אחרי הסגירה, מדווחות גוגל ומייקרוסופט. בקיצור, לא משעמם.

ביום חמישי ב־14:30 מקבלים ביחד את הצמיחה (GDP) לרבעון השלישי, עם תחזית של 3.2%, ואת מדד ה־PCE הליבה (תחזית 0.3% לחודש). בערב מדווחות אמזון ואינטל.

ביום שישי ב־14:30 יוצא מדד עלות העבודה (ECI), ואקסון ושברון מדווחות.

השאלה הגדולה: האם התגובה למטא תחזור גם בגוגל, מייקרוסופט ואמזון? או שהמספרים שלהן דווקא ירגיעו את השוק?

אפל מדווחת רק ב־02.11, ובחירות האמצע בארה"ב ב־03.11. ומזכיר שעונתיות רבעון 4 ושנת בחירות אמצע עדיין ברקע. אבל סטטיסטיקה היא לא הבטחה.

קומפורט סיסטמס (FIX). לא הכי מוכרת, אבל בשנים האחרונות היא הפכה לאחת הנהנות הגדולות מבניית מרכזי הנתונים: היא מתקינה בהם את המיזוג, החשמל והצנרת.

השבוע היא פרסמה דוח מצוין. הכנסות של 3.77 מיליארד דולר, צמיחה של כמעט 54%, הרבה מעל הצפי. גם הרווח היכה את התחזיות.

והמניה? נפלה כ־9% ביום, יומיים ברצף. כ־19% בשבוע, וכבר כ־44% מהשיא של יוני.

אז מה קרה פה? המספרים של החברה בסדר גמור. הבעיה היא הסיפור שהיא שייכת אליו: השוק התחיל לשאול מי יממן את כל ההשקעות ב־AI, וכל מי שחי מהן חטף. וזה לא רק FIX: גם DY, HWM ו־PWR רחוקות מאוד מהשיאים שלהן.

השאלה הטכנית שמעניינת אותי: אחרי ששברה את ממוצע 200 הימים ואת השפל שאחרי הדוח הקודם (1,389), האם היא תצליח לבנות בסיס, או שהיא בדרך לבדוק את השפל השנתי באזור 790?

והלקח: גם דוח מצוין לא מבטיח עליות. לא כל ירידה היא הזדמנות, ומבחינתי לא תופסים סכין נופלת לפני שרואים התייצבות בגרף. וזה בדיוק ההבדל בין חברה מצוינת למניה שהיא בהכרח הזדמנות קנייה: הראשונה נמדדת בביצועים העסקיים, והשנייה גם במחיר שהשוק כבר מגלם.

השבוע הקרוב עמוס: פד, גוגל, מייקרוסופט ואמזון, נתוני אינפלציה ובחירות אצלנו. שבוע שבו מניה יכולה לזוז 10% בלילה אחד.

אז זה זמן טוב לדבר על שאלה שפחות אוהבים לשאול: כמה כסף שמים בעסקה?

🔹 מתחילים מהסוף. השאלה היא לא "כמה אני קונה", אלא "כמה אני מוכן להפסיד אם טעיתי". ניהול סיכונים. הרבה סוחרים עובדים עם סיכון של 1% מהתיק לעסקה.

🔹 דוגמה: בתיק של 200,000 ₪, 1% זה 2,000 ₪. מניה ב־100 עם סטופ ב־92 (8% מתחת) – הפוזיציה תהיה 25,000 ₪ (2,000 חלקי 8%). אותה מניה עם סטופ ב־96 (4% מתחת) – 50,000 ₪. כלומר, הסטופ קובע את הגודל, ולא להפך.

🔹 ועכשיו הקאץ'. סטופ לא מגן מגאפ (פער בין מחיר הסגירה למחיר הפתיחה). מטא ירדה השבוע 7% ביום שאחרי הדוח, ו־FIX כ־9%. מי שהחזיק סטופ 4% מתחת הפסיד הרבה יותר ממה שתכנן. אפשר להימנע מהסיכון הזה – לצמצם פוזיציה או אפילו לא להיכנס עם טרייד פתוח לדיווח כספי.

🔹 לכן בשבוע של אירועים אפשר לחשב את הסיכון לפי התרחיש הגרוע (הגאפ), ולא רק לפי הסטופ. ואם המספר שיוצא לא נעים, אפשר להקטין את הפוזיציה, או פשוט לחכות שהאירוע יעבור. תרחיש לחץ הכולל גאפ משמעותי.

🔹 חשוב להגביל גם את גודל החשיפה למניה בודדת, ולא רק את ההפסד המתוכנן לפי הסטופ.

🔹 צריך להביא בחשבון גם מתאם בין פוזיציות: חמש מניות מתחום השבבים הן לא בהכרח חמישה סיכונים בלתי תלויים.

🔹 אין ארוחות חינם: פוזיציה קטנה יותר היא גם רווח קטן יותר. אבל מי ששורד את הימים הרעים נשאר במשחק.