ביטקוין וקריפטו – האם כדאי להשקיע?

ביטקוין הוא נכס דיגיטלי שהושק בשנת 2009.

בניגוד לשקל, דולר או אירו, אין בנק מרכזי או מדינה שמנפיקים אותו.

הביטקוין פועל על גבי רשת מחשבים מבוזרת שנקראת בלוקצ'יין. במילים פשוטות מאוד, מדובר במעין ספר חשבונות דיגיטלי שבו מתועדות העסקאות, כאשר המידע נשמר ומאומת על ידי מחשבים רבים ברחבי העולם ולא על ידי גוף מרכזי אחד.

אחד המאפיינים החשובים ביותר של ביטקוין הוא שהכמות שלו מוגבלת.

זה אחד ההבדלים המרכזיים בינו לבין כסף רגיל.

מדינה יכולה להגדיל לאורך זמן את כמות הכסף שקיימת במשק. בביטקוין, לעומת זאת, כללי המערכת קובעים מראש את קצב ההנפקה ואת הכמות המרבית.

מכאן מגיע אחד הכינויים הנפוצים שלו:

זו אולי השאלה החשובה ביותר.

הרי ביטקוין הוא לא חברה.

אין לו מפעלים, עובדים או מכירות.

הוא לא מייצר רווח כמו עסק ולא משלם לנו דיבידנד.

הערך שלו נובע בסופו של דבר מכך שאנשים וגופים מוכנים להחזיק בו, להשתמש בו ולשלם עבורו.

אבל בעצם, הרעיון הזה לא כל כך זר לנו.

גם לזהב יש ערך בין היתר משום שבמשך אלפי שנים בני אדם הסכימו שיש לו ערך. גם שטר של 200 ₪ שווה הרבה יותר מהנייר שעליו הוא מודפס, משום שכולנו מסכימים להשתמש בו כאמצעי תשלום ולשמירת ערך.

תומכי הביטקוין טוענים שהוא יכול למלא בעתיד תפקיד דומה בעולם הדיגיטלי.

יש כמה טיעונים מרכזיים.

אולי.

וזו בדיוק הנקודה.

יש אנשים שמאמינים שבעוד 10, 20 או 30 שנה ביטקוין יהיה אחד הנכסים החשובים בעולם.

הם מאמינים שהוא יהפוך לסוג של זהב דיגיטלי גלובלי, שחברות, מדינות, גופים פיננסיים ואנשים פרטיים יחזיקו כחלק מההון שלהם.

אם התרחיש הזה יתממש, ייתכן שהערך שלו בעתיד יהיה גבוה משמעותית מהיום.

אבל יש גם אפשרות אחרת.

יכול להיות שהטכנולוגיה תשתנה.

יכול להיות שמטבעות או פתרונות אחרים יתפסו את מקומו.

יכולות להיות מגבלות רגולטוריות.

יכול להיות שהביקוש יקטן.

ויכול להיות שבדיעבד נגלה שהשווי שהמשקיעים היו מוכנים לשלם עבור ביטקוין היה גבוה בהרבה מהערך האמיתי שלו.

בעיניי, השאלה המעניינת היא לא:

כי אין לי דרך לדעת.

השאלה היותר נכונה היא:

נניח שיש לנו 500,000 ₪ של הון להשקעה.

אפשר להחליט שביטקוין הוא שטות ולהחזיק 0%.

אם בעוד 15 שנה ביטקוין יהיה נכס מרכזי בעולם ושוויו יהיה גבוה פי כמה – אנחנו נסתכל מהצד.

אפשר לעשות בדיוק את ההפך:

להשתכנע שביטקוין הוא העתיד ולהשקיע בו 50% מהכסף.

אם טעינו וביטקוין יקרוס – הפגיעה בהון שלנו תהיה עצומה.

ויש גם אפשרות שלישית.

זה בעיניי הרעיון החשוב ביותר בכל המאמר.

נניח שהחלטנו להחזיק 2%, 3% או 5% מההון שלנו בביטקוין.

אם ביטקוין יקרוס לחלוטין ונאבד את כל ההשקעה – הפסדנו חלק מההון שהחלטנו מראש שאנחנו מסוגלים להרשות לעצמנו להפסיד.

זה לא נעים. אבל זה גם לא אמור למוטט אותנו כלכלית.

מצד שני, אם התזה הגדולה לגבי ביטקוין נכונה והוא יהפוך בעתיד לנכס משמעותי הרבה יותר – אנחנו שם.

לא השקענו את כל הכסף.

לא הימרנו על העתיד הכלכלי שלנו.

אבל גם לא נשארנו לחלוטין מחוץ למשחק.

וזה הבדל משמעותי.

ניקח דוגמה פשוטה.

יש לנו תיק של 100,000 ₪ והחלטנו להשקיע 5,000 ₪ בביטקוין.

כלומר:

בתרחיש קיצוני שבו הביטקוין יורד לאפס, איבדנו 5% מהתיק.

כואב, אבל לא אסון.

עכשיו נניח תרחיש אחר לחלוטין, שבו לאורך שנים הביטקוין עולה פי 10.

5,000 ₪ הופכים ל־50,000 ₪.

ההשקעה שהייתה בתחילת הדרך חלק קטן מהתיק הפכה למשמעותית מאוד.

זו בדיוק האסימטריה שמעניינת אותי:

כמובן, עלייה פי 10 היא רק דוגמה מתמטית – לא תחזית.

מי שמשקיע בביטקוין צריך להיות מוכן נפשית לתנודתיות חריגה.

לא ירידה של 5%.

גם לא 10%.

ביטקוין כבר חווה בעבר ירידות של עשרות אחוזים, ובתקופות מסוימות ירד ביותר מ־70% מהשיא.

לכן אם השקענו כסף שאנחנו צריכים בעוד שנה לרכישת דירה, לחתונה, לרכב או לכל צורך קרוב אחר – ביטקוין כנראה לא המקום המתאים עבור הכסף הזה.

וגם אם כל ירידה של 30% תגרום לנו להיכנס ללחץ ולמכור – כדאי לקחת זאת בחשבון מראש.

כאן אני עושה הפרדה.

קיימים אלפי מטבעות ונכסים דיגיטליים שונים.

חלקם מבוססים על פרויקטים וטכנולוגיות מעניינים.

חלקם ספקולטיביים מאוד.

וחלקם פשוט ייעלמו.

ככל שאנחנו מתרחקים מביטקוין ועוברים למטבעות קטנים יותר, בדרך כלל רמת הסיכון עולה משמעותית.

אפשר להרוויח מאות ואלפי אחוזים.

אפשר גם להפסיד 90% או 100%.

לכן עבור אדם שלא מכיר את התחום ורוצה בסך הכול חשיפה מסוימת לאפשרות שעולם הקריפטו יהפוך לחלק משמעותי מהמערכת הפיננסית בעתיד, ביטקוין הוא בעיניי נקודת ההתחלה הפשוטה והברורה יותר.

יש שתי דרכים עיקריות.

אפשר לקנות ביטקוין ישירות דרך גוף שמאפשר מסחר בקריפטו ולהחזיק אותו באמצעות ארנק דיגיטלי או שירות משמורת.

זו הדרך שנותנת לנו בעלות ישירה על הביטקוין, אבל היא דורשת להבין קצת יותר: איפה קונים, איך שומרים, מהו ארנק, כיצד מגנים על הגישה לכסף ומה עושים במקרה שאיבדנו סיסמה או מפתח.

האפשרות השנייה היא לקבל חשיפה לביטקוין דרך מוצר פיננסי שעוקב אחר מחירו, למשל ETF מתאים.

עבור משקיע רגיל שכבר מחזיק חשבון השקעות, זו יכולה להיות דרך פשוטה ונוחה יותר לקבל חשיפה למחיר הביטקוין בלי להתעסק בעצמו בארנקים ובשמירת המטבע.

כמובן שלכל דרך יש עלויות, יתרונות וסיכונים משלה.

• לא הייתי לוקח הלוואה כדי לקנות ביטקוין.
• לא הייתי משקיע בו כסף שאני צריך בשנים הקרובות.
• לא הייתי שם בו חלק מההון שירידה משמעותית שלו תפגע ביכולת שלי לישון בלילה.
• ובטח שלא הייתי משקיע רק בגלל שמישהו אמר לי ש"ביטקוין הולך להכפיל את עצמו".

אם אנחנו משקיעים בנכס מסוכן ותנודתי, אנחנו צריכים להבין מראש כמה אנחנו מוכנים להפסיד אם טעינו.

בעיניי, כן – במידה.

לא משום שאני יודע שביטקוין יהיה העתיד.

אלא דווקא משום שאני לא יודע.

יש תזה רצינית שלפיה ביטקוין עשוי להפוך לאורך השנים לנכס משמעותי מאוד במערכת הפיננסית העולמית.

אני לא חייב לקבל את התזה הזו במלואה.

אני גם לא חייב לדחות אותה.

אני יכול פשוט לנהל את הסיכון.

להחזיק אחוז מסוים מההון שאני יכול להרשות לעצמי להפסיד, ובכך לייצר מצב שבו:

האחוז המדויק אינו זהה אצל כולם. עבור אדם אחד גם 1% הוא מספיק, לאחר 3% או 5% מתאימים, ואדם אחר עשוי להחליט שהסיכון כלל אינו מתאים לו.

המטרה היא לא לנחש את העתיד.

וזו, בעיניי, הדרך הנכונה לחשוב על ביטקוין כחלק מתכנון פיננסי רחב.