פאנלים סולאריים או שוק ההון?
איפה עדיף להשקיע את הכסף?
יש לנו 85,000 ₪ פנויים.
אפשר לקחת אותם ולהשקיע בשוק ההון.
ואם יש לנו בית עם גג מתאים, אפשר לקחת את אותו הכסף ולהתקין מערכת סולארית.
אז מה עדיף?
על פניו התשובה נראית פשוטה: בודקים איזו השקעה צפויה לתת תשואה גבוהה יותר ובוחרים בה.
אבל בפועל מדובר בשתי השקעות שונות מאוד.
וההבדל החשוב ביותר ביניהן הוא לא רק התשואה.
הוא גם מה קורה לקרן שלנו ביום שאחרי ההשקעה.
קודם כל – מה בעצם קורה לכסף?
נניח שיש לנו 85,000 ₪.
השקענו אותם בשוק ההון.
יום לאחר מכן עדיין יש לנו תיק השקעות ששווה בערך 85,000 ₪.
מחר השוק יכול לעלות והוא יהיה שווה יותר.
הוא יכול גם לרדת והוא יהיה שווה פחות.
אבל יש לנו נכס פיננסי נזיל.
אם בעוד שנה נצטרך 30,000 ₪, נוכל למכור חלק מהתיק ולקבל את הכסף. כמובן שאם השוק יהיה באותו רגע בירידות, ייתכן שניאלץ למכור בהפסד.
במערכת סולארית זה עובד אחרת.
העברנו 85,000 ₪ למתקין וקיבלנו בתמורה מערכת על הגג.
יש לנו נכס אחר – מערכת סולארית – והיא מתחילה לייצר עבורנו הכנסה לאורך שנים.
מבחינה כלכלית הכסף כמובן לא באמת "נעלם". הוא הפך לנכס מניב.
אבל מבחינת נזילות, יש הבדל עצום בין מערכת שמותקנת על הגג לבין תיק השקעות שאפשר למכור בעת הצורך.
איך מרוויחים ממערכת סולארית?
העיקרון פשוט.
המערכת מייצרת חשמל, ואנחנו מקבלים תמורה כלכלית מהחשמל שהיא מייצרת.
אבל כאן חשוב להבדיל בין שני דברים:
חשמל שאנחנו צורכים בעצמנו בבית – חוסך לנו רכישת חשמל.
חשמל עודף שאנחנו מזרימים לרשת – מקבל תמורה בהתאם למסלול ולתעריף שבו המערכת נמצאת.
ולכן לא מספיק לשאול רק "כמה קילוואט המערכת מייצרת".
צריך לשאול גם:
מערכת שמותאמת היטב לצריכה של הבית עשויה להיות כדאית יותר ממערכת גדולה מאוד שמייצרת הרבה חשמל, אבל חלק גדול ממנו נמכר החוצה בתעריף פחות אטרקטיבי.
כלומר:
צריך להתאים את המערכת לגג, לצריכת החשמל ולמסלול הכלכלי הספציפי.
הגג עצמו משנה מאוד את המספרים
גם כאן אין "מערכת סולארית ממוצעת" שמתאימה לכולם.
התפוקה תלויה בין היתר בגודל הגג, בכיוון שלו, בהצללות, בשיפוע, באזור בארץ ובמבנה הגג.
שני בתים שיתקינו מערכת באותו מחיר יכולים לקבל תוצאה כלכלית שונה לחלוטין.
לכן הצעת מחיר רצינית צריכה להתבסס על הגג הספציפי שלנו ועל צריכת החשמל בפועל, ולא רק על חישוב כללי של כמה פאנלים אפשר להכניס.
לפני שמתקינים, כדאי להסתכל על חשבונות החשמל של השנה האחרונה ולראות כמה אנחנו באמת צורכים.
ומה לגבי התעריפים?
כאן חשוב להיזהר מהנחות ארוכות טווח.
הכדאיות של מערכת סולארית תלויה מאוד במסלול שאליו המערכת מחוברת ובתעריפים שנקבעו בו.
תעריפים, מסלולים ותמריצים יכולים להשתנות לאורך השנים.
לכן מי שבוחן התקנה צריך לבדוק מהו המסלול שמוצע לו בפועל במועד ההתקנה, לכמה זמן התנאים מובטחים ומה קורה בהמשך.
לא הייתי בונה החלטה על כותרת כמו:
"מהשנה הבאה התעריף נחתך ב־X אחוז" – בלי לבדוק בדיוק על איזה סוג מערכת, איזה מסלול ואיזה מועד חיבור מדובר.
הדבר החשוב מבחינתנו הוא פשוט:
בואו נעשה את זה במספרים
לצורך הדוגמה ניקח מערכת שעולה 85,000 ₪.
בהצעה שאותה בחנתי, המסלול בעל התקבולים הכוללים הגבוהים ביותר נותן בקירוב:
בסך הכול, לאורך 25 שנה מדובר בכ־394 אלף ₪ של תקבולים.
נשמע מצוין.
אבל כדי לדעת אם זו השקעה טובה, השאלה היא לא רק כמה נקבל.
השאלה היא:
האלטרנטיבה – שוק ההון
נניח שבמקום להתקין מערכת סולארית השקענו את אותם 85,000 ₪ בשוק ההון.
לצורך ההשוואה בלבד, נניח תשואה שנתית ממוצעת של 10%, כאשר כל הרווחים נשארים בתיק וממשיכים לצבור ריבית דריבית.
חשוב להדגיש:
שוק ההון לא נותן לנו 10% בכל שנה.
יכולה להיות שנה של 25%+ ויכולה להיות שנה של מינוס 20%. יכולות להיות גם מספר שנים לא טובות ברצף.
המטרה כאן היא לא לחזות מה יעשה השוק, אלא להשוות שתי חלופות באמצעות הנחת תשואה אחידה לטווח ארוך.
שלוש אפשרויות
עכשיו נשווה שלושה מצבים:
אפשרות 1 – שוק ההון: השקענו 85,000 ₪ בשוק ולא נגענו בכסף.
אפשרות 2 – פאנלים: השקענו 85,000 ₪ במערכת וקיבלנו את התקבולים לאורך השנים.
אפשרות 3 – פאנלים + שוק ההון: השקענו 85,000 ₪ במערכת, אבל כל שקל שקיבלנו מהפאנלים הושקע מיד בשוק ההון וצבר מאותו רגע תשואה של 10%.
| אחרי | 85,000 ₪ בשוק ההון | פאנלים – תקבולים מצטברים | פאנלים + השקעת התקבולים בשוק |
|---|---|---|---|
| 3 שנים | 113,135 ₪ | 31,696 ₪ | 34,971 ₪ |
| 5 שנים | 136,893 ₪ | 52,826 ₪ | 64,502 ₪ |
| 10 שנים | 220,468 ₪ | 116,981 ₪ | 182,215 ₪ |
| 15 שנים | 355,066 ₪ | 193,421 ₪ | 386,794 ₪ |
| 20 שנים | 571,837 ₪ | 284,876 ₪ | 734,604 ₪ |
| 25 שנים | 920,950 ₪ | 394,076 ₪ | 1,316,422 ₪ |
*המספרים הם המחשה המבוססת על ההנחות לעיל. החישוב אינו כולל מסים, עלויות השקעה, תחזוקה, תקלות, ירידה אפשרית בתפוקת המערכת או הוצאות אחרות.
בעשור הראשון – אני מעדיף את שוק ההון
וזו בעיניי אחת המסקנות החשובות מההשוואה.
אחרי חמש שנים, 85,000 ₪ שהושקעו בשוק הפכו לפי ההנחה שלנו לכ־137 אלף ₪.
בפאנלים קיבלנו בינתיים כ־53 אלף ₪.
ואפילו אם השקענו כל שקל שקיבלנו מהמערכת בשוק ההון – צברנו כ־65 אלף ₪.
כמובן, במקרה הזה עדיין יש לנו מערכת סולארית על הגג שממשיכה לייצר כסף.
אבל מבחינת הון פיננסי נזיל, ההבדל משמעותי.
אחרי עשר שנים:
בשוק ההון יש לנו כ־220 אלף ₪.
בפאנלים + השקעת כל התקבולים יש לנו כ־182 אלף ₪ בתיק ההשקעות, בנוסף למערכת.
לכן, בעשור הראשון אני נותן יתרון ברור לשוק ההון, בעיקר בגלל השילוב של ריבית דריבית ונזילות.
הקרן לא באמת "נעלמת" – אבל היא כן מפסיקה להיות נזילה
זו נקודה שחשוב לדייק בה.
אם שמתי 85,000 ₪ בשוק ההון, יש לי מהיום הראשון נכס פיננסי בשווי 85,000 ₪.
הוא יכול להיות מחר שווה 90 אלף. ויכול להיות שווה 70 אלף. אבל הוא שם.
אם אני צריך כסף, אני יכול למכור אותו.
בפאנלים לקחתי את אותם 85,000 ₪ והפכתי אותם למערכת.
לכן לא נכון לומר שהכסף באמת "נעלם".
אבל הנזילות שלו נעלמה כמעט לחלוטין.
אם אחרי שנתיים אני צריך פתאום 50,000 ₪, אני לא יכול למכור כמה פאנלים מהגג ולקבל את הכסף.
אני צריך להמשיך לתת למערכת לעבוד ולהחזיר לי את ההשקעה בהדרגה דרך התקבולים.
ומה קורה אחרי עשר שנים?
פה מתחיל החלק המעניין.
ככל שעוברות השנים, הפאנלים ממשיכים לייצר כסף.
בדוגמה שלנו גם התעריף עולה עם השנים.
ואם אנחנו לוקחים כל תקבול כזה ומשקיעים אותו, מתחיל לעבוד מנוע נוסף:
לפי ההנחות שלנו, באזור השנה ה־15 חלופת הפאנלים + השקעת התקבולים כבר עוברת את ההשקעה הישירה בשוק.
אחרי 20 שנה:
כ־735 אלף ₪ בפאנלים + השקעת התקבולים, לעומת כ־572 אלף ₪ בהשקעה המקורית בשוק.
ואחרי 25 שנה:
כ־1.32 מיליון ₪ לעומת כ־921 אלף ₪.
וזה עוד בלי שנתנו שווי כלשהו למערכת הסולארית עצמה בסוף התקופה.
כלומר, בטווח הארוך מאוד, ובהנחות שלנו, המסלול הסולארי יכול להיות השקעה מצוינת.
אבל יש עלויות שהטבלה לא מראה
ופה צריך לסייג.
מערכת סולארית היא לא השקעה שאין בה שום הוצאה במשך 25 שנה.
יכולות להיות הוצאות על תחזוקה, ניקוי, ביטוח ותיקונים.
אחד הרכיבים שחשוב במיוחד לבדוק הוא הממיר, שבמהלך חיי מערכת ארוכים עשוי להזדקק לתיקון או החלפה.
גם הפאנלים עצמם אינם מייצרים בהכרח בדיוק אותה תפוקה במשך 25 שנה. קיימת שחיקה הדרגתית בתפוקה לאורך זמן.
כלומר, אם איש המכירות מציג לנו:
השאלה שלנו צריכה להיות:
וגם האינפלציה משנה את התמונה
יש עוד עניין שקל לפספס.
15,000 ₪ שנקבל בעוד 15 שנה אינם שווים מבחינת כוח הקנייה ל־15,000 ₪ שאנחנו מקבלים היום.
אם התעריף במסלול שלנו קבוע ואינו צמוד למדד, האינפלציה שוחקת לאורך השנים את הערך הריאלי של התקבולים.
לכן טבלה שמציגה תקבולים של מאות אלפי שקלים לאורך 25 שנה היא שימושית – אבל צריך לזכור שמדובר במספרים נומינליים.
זה לא אומר שהמערכת אינה כדאית.
רק ש־400 אלף ₪ שמתפרסים על פני 25 שנה אינם שקולים ל־400 אלף ₪ שנמצאים אצלנו היום.
ומה לגבי מס?
גם כאן צריך להשוות תפוחים לתפוחים.
במערכות סולאריות ביתיות יכולים להיות מסלולי מס והטבות שמאפשרים בתנאים מסוימים פטור או מיסוי מועדף על חלק מההכנסה.
בשוק ההון, לעומת זאת, רווח ממומש עשוי להיות חייב במס רווחי הון.
לכן גם הטבלה שלנו, שמניחה 10% תשואה בשוק, היא למעשה השוואה לפני מס.
אם רוצים להגיע להשוואה מלאה באמת, צריך לבדוק גם כמה כסף יישאר לנו נטו אחרי מס בכל חלופה.
זה יכול לשפר את התמונה של הסולארי ביחס להשוואה הפשוטה שהצגנו.
אבל כאן מגיעה הבעיה: האקסל והחיים הם לא אותו דבר
באקסל מאוד קל לכתוב:
יפה.
בשנה הראשונה נכנסו 10,565 ₪ – משקיעים.
בשנה השנייה עוד 10,565 ₪ – משקיעים.
בשנה השלישית עוד פעם. וככה במשך 25 שנה.
ואז מקבלים את המספר המרשים של יותר ממיליון ₪.
אבל עכשיו צריך לשאול שאלה אחרת:
"אני אשקיע את התקבולים" – בטוח?
יכול להיות. אבל כדאי לענות על זה ביושר.
בשנה הראשונה הכסף נכנס לחשבון ונשקיע אותו.
בשנה השנייה בדיוק צריך להחליף מקרר.
בשנה השלישית נוסעים לחו"ל.
בשנה הרביעית יש הוצאה גדולה על הרכב.
בשנה החמישית אנחנו כבר בכלל לא זוכרים שהחלטנו שהכסף מהפאנלים מיועד להשקעה.
וזה לא אומר שאנחנו לא אחראים.
כסף שנכנס לחשבון העו"ש נוטה להתערבב עם שאר הכסף.
ופה נמצא אחד היתרונות הגדולים והפחות מדוברים של השקעה פשוטה בשוק ההון:
לפעמים דווקא זה שהכסף לא מגיע אלינו הוא יתרון
נניח שהשקענו 85,000 ₪ במדד רחב.
לא מכרנו. לא משכנו. לא השתמשנו ברווחים לחופשה.
פשוט נתנו לכסף לעבוד.
הרווחים נשארים בתיק ומתחילים בעצמם לייצר רווחים.
הרווחים על הרווחים מתחילים לייצר עוד רווחים.
וזה בדיוק הכוח של ריבית דריבית.
בפאנלים אנחנו מקבלים תזרים – וזה יכול להיות יתרון מצוין למי שרוצה תזרים.
אבל למי שהמטרה שלו היא לבנות הון לטווח ארוך, התזרים הזה יכול להפוך גם לחיסרון התנהגותי.
כי אפשר לבזבז אותו.
ואם לא נשקיע את התקבולים?
פה הפער הופך דרמטי.
לפי הדוגמה שלנו, לאורך 25 שנה הפאנלים ייצרו כ־394 אלף ₪ של תקבולים.
זה סכום יפה מאוד.
אבל אם כל התקבולים האלה פשוט נכנסו לחשבון ונצרכו לאורך השנים, בסוף התקופה אין לנו 394 אלף ₪ בחשבון.
לעומת זאת, 85,000 ₪ שהושקעו בשוק ההון ולא נגענו בהם במשך 25 שנה הפכו, לפי הנחת 10%, לכ־921 אלף ₪.
לכן כאשר אדם אומר לי: "אני אעשה סולארי ואת כל ההכנסות אשקיע", אני חושב שכדאי לו לשאול את עצמו:
אם התשובה היא "כנראה שלא", יכול להיות שדווקא הדרך הפשוטה – לשים את הכסף בשוק ההון מלכתחילה ולא לגעת בו – תהיה טובה יותר עבורו.
היתרונות של הפאנלים הסולאריים
יתרונות
- +תזרים שוטף — המערכת מייצרת הכנסה לאורך שנים.
- +פוטנציאל לתשואה טובה — על גג מתאים, במחיר התקנה נכון ובמסלול תעריפים טוב, זו יכולה להיות השקעה כלכלית מצוינת.
- +ודאות יחסית — התזרים ממערכת סולארית עשוי להיות צפוי יותר מתשואת שוק המניות, גם אם הוא אינו נטול סיכון.
- +חיסכון בצריכת חשמל — החשמל שהבית צורך ישירות מהמערכת חוסך הוצאה שאנחנו בכל מקרה משלמים.
- +ניצול נכס שכבר יש לנו — הגג נמצא שם בכל מקרה; במקום שטח שלא מייצר דבר, אנחנו הופכים אותו לנכס מניב.
- +מקור הכנסה נוסף — המערכת מייצרת תזרים שאינו תלוי ישירות במה שעשה היום מדד S&P 500.
- +פיזור — למי שכבר מחזיק חלק משמעותי מההון בשוק ההון, מדובר בנכס מסוג אחר עם סיכונים ומאפיינים שונים.
- +יתרון סביבתי — מעבר לצד הכלכלי, אנחנו מייצרים חשמל ממקור מתחדש.
החסרונות של הפאנלים
חסרונות
- –חוסר נזילות — זה בעיניי החיסרון המרכזי; 85,000 ₪ שהיו זמינים לנו הפכו למערכת על הגג.
- –לוקח זמן להחזיר את ההשקעה — אנחנו מקבלים את הכסף בחזרה בהדרגה לאורך השנים.
- –סיכונים טכניים — יש בלאי, ירידה אפשרית בתפוקה ורכיבים שעלולים לדרוש תיקון או החלפה.
- –עלויות שלא תמיד מופיעות במצגת — ביטוח, ניקוי, תחזוקה והחלפת רכיבים יכולים להקטין את התשואה בפועל.
- –תלות בגג ובנכס — הכדאיות תלויה בגודל הגג, כיוון, הצללות, תשתית וחיבור מתאים.
- –תלות במסלול ובתעריף — תנאי החיבור והתגמול הם חלק מרכזי מהכדאיות ויש לבדוק אותם לפי ההסדר הספציפי.
- –שחיקת אינפלציה — אם התקבולים אינם צמודים, כוח הקנייה שלהם נשחק לאורך השנים.
- –חלק משמעותי מהכדאיות מגיע בטווח הארוך — למי שחושב שאולי ימכור את הבית בעוד מספר שנים, צריך להביא גם את זה בחשבון.
- –צריך משמעת כדי ליהנות מריבית דריבית — אם בנינו את הכדאיות על כך שנשקיע את התקבולים אבל בפועל נצרוך אותם, התוצאה תהיה שונה מאוד מזו שמופיעה באקסל.
היתרונות של שוק ההון
יתרונות
- +נזילות — אפשר למכור חלק מהתיק או את כולו.
- +הקרן נשארת נכס פיננסי — היא עולה ויורדת, אבל נשארת זמינה לנו.
- +ריבית דריבית מהיום הראשון — כל הכסף מתחיל לעבוד מיד.
- +פיזור — באמצעות קרן סל אפשר לפזר את הכסף בין מאות ואפילו אלפי חברות.
- +גמישות — אפשר להוסיף כסף, למשוך חלק ממנו או לשנות את מבנה ההשקעה.
- +אין תחזוקה — אין פאנלים, אין ממיר ואין בעל מקצוע שצריך להזמין.
- +פשטות — משקיעים, נשארים עקביים ונותנים לזמן לעשות את שלו.
החסרונות של שוק ההון
החיסרון הגדול הוא כמובן:
חסרונות
- –תנודתיות — השוק לא עולה בקו ישר; יכולות להיות ירידות חדות מאוד, ו־85,000 ₪ יכולים להפוך בתקופה מסוימת ל־70,000 ₪ ואפילו פחות.
- –סיכון תזרימי — אם נזדקק לכסף דווקא בנקודת ירידה, ניאלץ לממש בהפסד.
- –התנהגות — מי שמוכר בפאניקה בירידות, רודף אחרי מניות שעלו או משנה אסטרטגיה כל כמה חודשים עלול לפגוע מאוד בתוצאות שלו.
- –מיסוי — יש מיסוי על רווחים בעת מימוש, בהתאם לסוג ההשקעה ולנסיבות.
ומה אם כבר יש לי הרבה כסף בשוק ההון?
ופה חשוב לי להוסיף הסתייגות.
עד עכשיו ההשוואה עלולה להישמע קצת כמו:
אבל תכנון פיננסי הוא רחב יותר מחיפוש אחרי המספר הגבוה ביותר באקסל.
יש גם משמעות ל־פיזור.
נניח שכבר יש לנו תיק השקעות משמעותי. הפנסיה שלנו מושקעת בשוק ההון. קרן ההשתלמות מושקעת בשוק ההון. יש לנו תיק השקעות פרטי. ואולי גם חלק גדול מהחסכונות האחרים שלנו חשוף לשווקים הפיננסיים.
במצב כזה, גם אם לפי החישוב היבש השקעה נוספת בשוק ההון נראית מעט עדיפה, לא בהכרח חייבים להשקיע כל שקל נוסף בדיוק באותו אפיק.
מערכת סולארית מאפשרת לנו לקחת חלק מההון ולהפוך אותו לנכס מסוג אחר. נכס פיזי שמייצר תזרים ושאינו תלוי באופן ישיר בעליות ובירידות בבורסה.
זה לא אומר שאין בו סיכון. יש סיכון טכני. יש בלאי. יש חוסר נזילות. יש תלות בתפוקת המערכת ובתנאי ההסדרה.
אבל אלה סיכונים מסוג אחר מהסיכונים שאנחנו לוקחים בתיק מניות.
ולפעמים גם לזה יש ערך.
פיזור לא חייב לתת את התשואה המקסימלית
זו נקודה חשובה.
המטרה של תכנון פיננסי היא לא בהכרח למצוא בכל רגע את הנכס שאנחנו חושבים שייתן את התשואה הגבוהה ביותר.
אם זו הייתה המטרה היחידה, לא היינו צריכים פיזור בכלל. היינו פשוט מנסים למצוא בכל רגע את ההשקעה שלדעתנו תהיה הטובה ביותר ושמים בה את כל הכסף.
אבל אנחנו לא יודעים מה יהיה בעתיד. לכן אנחנו מפזרים.
אם יש לי 85,000 ₪ וזה כמעט כל ההון הנזיל שלי, כנראה שלא ארצה להפוך את כולו למערכת על הגג.
אבל אם כבר יש לי מאות אלפי שקלים או יותר בשוק ההון, קרנות השתלמות, פנסיה והשקעות אחרות – ויש לי הון נוסף פנוי – מערכת סולארית יכולה להיות דרך מעניינת מאוד לגוון את מקורות ההכנסה והנכסים שלי.
גם אם היא לא בהכרח מנצחת את שוק ההון בכל תרחיש.
אז מה עדיף?
בעיניי אפשר לחלק את התשובה לשלושה מצבים.
בטווח של עד כעשר שנים – אני מעדיף בדרך כלל את שוק ההון.
הכסף נזיל יותר, הריבית דריבית עובדת על כל ההון מהיום הראשון ואין צורך להמתין שנים כדי לקבל בחזרה את הכסף שהשקענו.
בטווח ארוך מאוד – מערכת סולארית טובה יכולה להיות השקעה מצוינת.
במיוחד אם אנחנו באמת משקיעים מחדש את התקבולים.
ולמי שכבר מחזיק חלק משמעותי מההון שלו בשוק ההון – הסולארי מקבל יתרון נוסף כאפיק לגיוון.
לא בהכרח כי הוא צפוי לתת תשואה גבוהה יותר. אלא משום שאנחנו מוסיפים למשק הבית נכס מסוג אחר שמייצר מקור הכנסה נוסף.
ואולי בכלל לא צריך לבחור?
אם יש לנו מספיק הון, זו לא חייבת להיות החלטה של:
אפשר גם:
להחזיק תיק השקעות נזיל ובמקביל לנצל גג מתאים כדי לייצר מקור הכנסה נוסף.
כך אנחנו מקבלים מצד אחד הון פיננסי נזיל עם פוטנציאל צמיחה ארוך טווח, ומצד שני נכס פיזי שמייצר תזרים.
ואם החלטנו שהתקבולים מהמערכת מיועדים להשקעה, כדאי אפילו ליצור מנגנון קבוע שידאג שהם באמת יושקעו ולא יתערבבו בהוצאות השוטפות.
השורה התחתונה
פאנלים סולאריים יכולים להיות השקעה מצוינת.
שוק ההון יכול להיות השקעה מצוינת.
אבל הם לא אותו דבר.
לפי המספרים שבדקנו, בעשור הראשון אני נותן יתרון לשוק ההון.
בטווח הארוך מאוד, מערכת סולארית במסלול טוב יכולה להיות אטרקטיבית מאוד – ובמיוחד אם התקבולים שהיא מייצרת באמת מושקעים מחדש.
אבל אם אנחנו אומרים לעצמנו "את התקבולים אשקיע" ובפועל סביר שהם פשוט ייכנסו לחשבון וייצרכו – יכול להיות שעדיף לשים את הכסף בשוק ההון מלכתחילה ולתת לו לעבוד.
מצד שני, אני בהחלט לא פוסל את האפשרות הסולארית.
למי שיש גג מתאים, מערכת שמתומחרת נכון, מסלול תעריפים טוב, אופק ארוך, מספיק כסף נזיל – ובמיוחד למי שכבר מושקע משמעותית בשוק ההון ורוצה לגוון – מערכת סולארית יכולה להיות תוספת מצוינת לתמונה הפיננסית הכוללת.
רק צריך לעשות את החשבון המלא: לא רק מחיר המערכת והתקבול השנתי.
אלא גם צריכת החשמל שלנו, גודל המערכת, התעריף, ההוצאות לאורך הדרך, המיסוי, שחיקת התפוקה, האינפלציה, הנזילות והאלטרנטיבה שיש לנו לאותו כסף.
כי בסופו של דבר, תכנון פיננסי טוב הוא לא תחרות שבה צריך למצוא את ההשקעה שתנצח בכל מחיר.
המטרה היא לבנות שילוב של נכסים שמתאים לנו – מבחינת תשואה, סיכון, נזילות, תזרים ופיזור.
ולפעמים ההשקעה הטובה ביותר היא לא זו שמייצרת את המספר הכי גבוה באקסל.
מאמרים נוספים בתכנון פיננסי: