דמי ניהול בפנסיה ובקרן השתלמות: כמה מקובל לשלם ואיך אפשר לחסוך?

אין מחיר אחיד שמתאים לכולם. דמי הניהול מושפעים בין היתר מההסדר של מקום העבודה, גובה השכר, גודל הצבירה, כוח המיקוח של העובד והקרן שאליה הוא מצטרף.

כטווחי אצבע כלליים לשכירים:

• מצוינים: עד 1% מההפקדה ועד 0.15%–0.20% מהצבירה.
• טובים: 1%–1.5% מההפקדה ו-0.15%–0.25% מהצבירה.
• סבירים: 1.5%–2.5% מההפקדה ו-0.20%–0.30% מהצבירה.
• גבוהים יחסית: מעל 2.5% מההפקדה ומעל 0.30% מהצבירה.
• התקרה החוקית: 6% מההפקדה ו-0.5% מהצבירה.

אלה אינם מחירים רשמיים או התחייבות לקבלת הצעה מסוימת, אלא טווחים מקובלים לצורך הערכה ראשונית. בנוסף, יש לבחון את השילוב בין שני סוגי דמי הניהול: הצעה עם דמי ניהול נמוכים מאוד מההפקדה אינה בהכרח זולה אם דמי הניהול מהצבירה גבוהים.

כדאי לבדוק הצעות אישיות באמצעות מחשבון דמי הניהול של רשות שוק ההון.

בנוסף, המדינה מפעילה מנגנון של קרנות פנסיה נבחרות, שנועד לאפשר לציבור להצטרף לקרנות בדמי ניהול מוזלים גם ללא הסדר מיוחד דרך מקום העבודה. לכל עובד קיימת הזכות לבחור את קרן הפנסיה שלו, והמעסיק אינו רשאי לחייב אותו להצטרף דווקא לקרן מסוימת.

התשובה משתנה לאורך החיים.

• בתחילת הדרך, כאשר הצבירה עדיין נמוכה וההפקדות החודשיות הן המרכיב המרכזי בחיסכון, לדמי הניהול מההפקדה יש משקל משמעותי יחסית.
• ככל שהחיסכון גדל, דמי הניהול מהצבירה הופכים למשמעותיים יותר.

לדוגמה, חוסך המפקיד 4,000 ₪ בחודש מפקיד בסך הכול 48,000 ₪ בשנה:

• בדמי ניהול של 1% מההפקדה הוא ישלם 480 ₪ בשנה.
• בדמי ניהול של 2% מההפקדה הוא ישלם 960 ₪ בשנה.

הפער הוא 480 ₪ בשנה.

לעומת זאת, כאשר כבר נצברו בקרן מיליון ₪:

• דמי ניהול של 0.15% מהצבירה הם כ-1,500 ₪ בשנה.
• דמי ניהול של 0.30% מהצבירה הם כ-3,000 ₪ בשנה.

כאן הפער כבר מגיע לכ-1,500 ₪ בשנה, עוד לפני שמביאים בחשבון את אובדן התשואה העתידית על הכסף ששולם כדמי ניהול.

כדי לבחור בין שתי הצעות, לא נכון להשוות רק בין מלוא דמי הניהול מההפקדה לבין מלוא דמי הניהול מהצבירה. צריך לחשב את העלות השנתית הכוללת של כל הצעה:

• עלות מההפקדה: הפקדות שנתיות × דמי ניהול מההפקדה.
• עלות מהצבירה: הצבירה הקיימת × דמי ניהול מהצבירה.
• העלות הכוללת: עלות מההפקדה + עלות מהצבירה.

נניח שההפקדות השנתיות הן 60,000 ₪ והצבירה בקרן היא 500,000 ₪:

בקרנות השתלמות ניתן לראות פערים גדולים בין חוסכים שונים.

כטווחי אצבע כלליים:

• עד 0.35% מהצבירה: מצוינים.
• מעל 0.35% ועד 0.55%: טובים מאוד.
• מעל 0.55% ועד 0.70%: סבירים.
• מעל 0.70% ועד 0.85%: גבוהים יחסית — כדאי לבדוק חלופות.
• מעל 0.85%: גבוהים — מומלץ לקבל הצעות מתחרות.
• 2%: התקרה החוקית.

עובדים המשתייכים להסדר גדול, לארגון עובדים או למקום עבודה בעל כוח מיקוח עשויים לקבל תנאים נמוכים יותר. גם חוסכים בעלי צבירה גבוהה יכולים בדרך כלל לנהל משא ומתן ולקבל הצעה טובה יותר.

אפשר להשוות בין קרנות השתלמות באמצעות מערכת גמל נט של רשות שוק ההון, המציגה בין היתר תשואות, נכסים ודמי ניהול ממוצעים.

נניח שבקרן השתלמות נצברו 500,000 ₪:

• בדמי ניהול של 0.5% ישולמו בשנה הראשונה כ-2,500 ₪.
• בדמי ניהול של 0.8% ישולמו בשנה הראשונה כ-4,000 ₪.

כלומר, פער של 0.3% שווה כ-1,500 ₪ כבר בשנה הראשונה.

אבל העלות האמיתית גבוהה יותר. הכסף ששולם כדמי ניהול אינו נשאר בחיסכון ולכן גם אינו ממשיך לצבור תשואה לאורך השנים. ככל שהצבירה גדולה יותר ותקופת החיסכון ארוכה יותר, ההשפעה המצטברת גדלה.

לא בהכרח.

דמי הניהול חשובים מאוד, אבל הם אינם הפרמטר היחיד שצריך לבדוק. לפני מעבר בין גופים או מסלולים כדאי לבחון גם:

• התאמת מסלול ההשקעה לגיל, למטרות ולטווח החיסכון.
• רמת הסיכון ופיזור ההשקעות.
• תשואות לאורך מספר שנים ולא רק בשנה האחרונה.
• איכות השירות והתפעול.
• בפנסיה — הכיסויים הביטוחיים והמשך הרצף הביטוחי.
• בפנסיה — תקופות אכשרה, מצב רפואי ושינויים אפשריים בכיסוי.
• עלויות נוספות, כגון הוצאות ישירות לניהול השקעות.
• משך הזמן שבו ההנחה בדמי הניהול מובטחת.

אין היגיון לשלם דמי ניהול גבוהים ללא הצדקה, אבל גם לא נכון לעבור אוטומטית לקרן או למסלול רק מפני שהם זולים יותר.

חשוב לזכור שגם תשואות עבר אינן מבטיחות תשואות עתידיות. לכן נכון לבחון את התמונה הכוללת ולא לרדוף בכל שנה אחרי הקרן שהציגה את התשואה הגבוהה ביותר בתקופה האחרונה.

חשוב להבחין בין בחירת קרן הפנסיה לבין בחירת מסלול ההשקעה בתוכה.

• מסלול ברירת מחדל תלוי גיל: מסלול שבו מדיניות ההשקעה מותאמת לקבוצת הגיל של החוסך. ככל שמתקרבים לפרישה, רמת הסיכון עשויה לרדת בהתאם למדיניות המסלול.
• מסלולים מתמחים: מסלולים בעלי מדיניות השקעה מוגדרת, כגון מסלול מנייתי, מסלול עוקב מדדים, מסלול אג"ח או מסלול הלכה.

כל מסלולי ההשקעה מנוהלים על ידי הגוף המנהל, ושיעור דמי הניהול אינו תלוי בהכרח במסלול ההשקעה שנבחר.

מסלול תלוי גיל יכול להתאים לחוסכים המעוניינים שרמת הסיכון תותאם באופן אוטומטי לגילם. עם זאת, הבחירה הנכונה תלויה בטווח החיסכון, ביכולת לספוג תנודתיות ובתמונה הפיננסית הכוללת.

קרן השתלמות מעניקה הטבות מס משמעותיות, בכפוף לתקרות ולתנאים הקבועים בדין:

• שכירים: ההפקדה המקובלת היא עד 2.5% מצד העובד ועד 7.5% מצד המעסיק, בכפוף לתקרות ולתנאים. הפקדות המעסיק עד השיעור והתקרה הרלוונטיים יכולות להיות פטורות ממס בידי העובד.
• עצמאים: ניתן להפקיד עד 7% מההכנסה הקובעת, אך הניכוי לצורכי מס מוגבל בדרך כלל ל-4.5% מההכנסה ועד התקרה הרלוונטית.
• פטור ממס על הרווחים: הרווחים המיוחסים להפקדות הזכאיות יכולים להיות פטורים ממס רווחי הון במשיכה כדין — בדרך כלל לאחר שש שנות ותק, לכל מטרה, ובמקרים מסוימים גם קודם לכן.

הטבות אלו מגדילות את החשיבות של דמי ניהול נמוכים. כל שקל שנחסך בדמי הניהול נשאר בקרן וממשיך לצבור תשואה. כאשר מדובר בכספים הזכאים להטבת המס, גם התשואה העתידית עליהם עשויה להיות פטורה ממס במשיכה כדין.

דמי ניהול צריכים להיבחן גם בשקלים.

פער של 0.2% על צבירה של 50,000 ₪ שווה כ-100 ₪ בשנה. אותו פער על צבירה של מיליון ₪ שווה כ-2,000 ₪ בשנה.

לכן כדאי לשאול לא רק "כמה אחוזים אני משלם?", אלא גם:

כמה כסף יורד לי בפועל בכל שנה, וכמה הוא עשוי לעלות לי לאורך כל תקופת החיסכון?

IRA הוא מסלול שבו החוסך מנהל בעצמו את השקעותיו בקרן השתלמות או בקופת גמל מתאימה, בכפוף למגבלות הדין. במקום לבחור מסלול השקעה שמנהל הגוף המוסדי, החוסך מחליט בעצמו באילו ניירות ערך ומוצרים להשקיע.

בצבירות מסוימות אפשר לקבל ב-IRA דמי ניהול תחרותיים, אך דמי הניהול אינם העלות היחידה. צריך להביא בחשבון גם:

• עמלות קנייה ומכירה.
• עלויות המרת מטבע.
• דמי ניהול של קרנות סל ומוצרים אחרים.
• מרווחי קנייה ומכירה.
• עלויות ליווי או ייעוץ, אם נעזרים באיש מקצוע.
• הזמן, הידע והמשמעת הנדרשים לניהול ההשקעות.

IRA אינו מיועד רק למשקיעים שבוחרים מניות או מנסים להכות את השוק. ניתן להשתמש בו גם לניהול תיק פסיבי ומפוזר באמצעות קרנות סל.

עם זאת, הוא מתאים בעיקר למי שמבין את האחריות הכרוכה בניהול הכסף ומסוגל להתמיד במדיניות השקעה מסודרת גם בתקופות של ירידות ותנודתיות.

בקרן השתלמות השיקול המרכזי הוא אופן ניהול החיסכון וההשקעות.

לעומת זאת, קרן פנסיה משלבת חיסכון לגיל הפרישה עם כיסוי ביטוחי למקרה של נכות ופטירה. קופת גמל בניהול אישי אינה כוללת באופן מובנה את אותם כיסויים ביטוחיים.

לכן, העברת כספים מקרן פנסיה לקופת גמל IRA עלולה להשפיע על:

• הכיסוי למקרה של אובדן כושר עבודה.
• קצבת השאירים לבני המשפחה.
• הרצף הביטוחי ותקופות האכשרה.
• עלות רכישת כיסוי ביטוחי חלופי.
• אופן קבלת הכספים בעת הפרישה.

אין לבצע מעבר כזה רק כדי להוזיל את דמי הניהול או לקבל שליטה בהשקעות. לפני העברת חיסכון פנסיוני חשוב לבדוק כיצד יישמרו הכיסויים הביטוחיים ומה תהיה השפעת המעבר על כלל התכנון הפנסיוני.

באופן אישי, אני מנהל את קרן השתלמות ואת רוב החיסכון הפנסיוני שלי באמצעות IRA. עשיתי זאת רק לאחר מחקר ולמידה מעמיקים, וגם נעזרתי בליווי מקצועי בתשלום לצורך ביצוע התהליך בצורה מסודרת.